עיצוב טופס יצירת קשר: שואלים מה שצריך, בזמן הנכון
מאת Pixit
טופס יצירת קשר אמור להתחיל שיחה. חלק מהטפסים מרגישים כמו בקשה לקבל אישור לקיים אותה. לפני שמוסיפים שדה, כדאי לשאול מה הצוות יעשה עם התשובה כבר בשיחה הראשונה. אם אף אחד לא יודע, כנראה שהשאלה יכולה לחכות.
אוספים את מה שנחוץ לצעד הבא
לפנייה ראשונית, דרך לחזור לאדם ותיאור הצורך עשויים להספיק. בריף לפרויקט יכול להצדיק שאלות נוספות על סוג המוצר, שלב ההכנה והמגבלות. מספר השדות נבחן לפי התועלת שלהם, לא לפי מספר קסם אחיד.
הפרידו בין חובה לרשות. דרישת טלפון מאדם שמבקש תשובה במייל מוסיפה מגבלה שצריך להצדיק. בשאלת תקציב, טווח או ״עדיין לא החלטנו״ יכולים לפתוח שיחה כנה יותר מסכום מדויק שנבחר רק כי חייבים למלא משהו.
משאירים תוויות גלויות
לכל שדה צריך להיות שם ברור. רמז שנעלם עם תחילת ההקלדה לא תמיד עוזר לזכור מה התבקש. הנחיות הנגישות של W3C מתייחסות לתוויות מקושרות ולהוראות מובנות כחלק מטופס שמיש.
הוסיפו דוגמה כשיש עמימות. במקום ״הודעה״, אפשר לשאול ״מה תרצו שהמשתמשים שלכם יוכלו לעשות?״ כשזו השאלה הרלוונטית. טון נעים עוזר, אבל לא צריך להפוך כל תווית לבדיחה שהמבקר צריך לפענח בדרך לשליחה.
עוזרים להתאושש מטעות
הסבירו מה אינו תקין ואיך ממשיכים. ״יש להזין כתובת אימייל מלאה״ מועיל יותר מ״ערך שגוי״. שמרו את יתר התשובות. מחיקת הודעה ארוכה בגלל בעיה בשדה אחר היא דרך די יעילה לאבד שיחה טובה.
נסו שמות בעברית ובצרפתית, מספרים בינלאומיים והדבקת מידע. הימנעו ממגבלות פורמט שאין להן הצדקה עסקית. לקוחות אמיתיים לא בהכרח כותבים כמו נתוני הדוגמה שהוזנו בזמן הפיתוח.
מגינים בלי להעניש את המבקר
סינון ספאם צריך להשתלב בבדיקות בצד השרת ובהגבלת שליחה מתאימה. אין מנגנון שהופך טופס לבלתי ניתן לתקיפה. חשוב לבדוק שאדם לגיטימי מבין מה לעשות כשאימות נכשל.
אל תאספו מידע רגיש רק כדי שהבריף ייראה שלם. הסבירו לאן מגיעה הפנייה ומה השימוש הרלוונטי בפרטים. לתחילת שיחה מספיק לעיתים תיאור כללי; מסמכים חסויים אפשר להעביר בהמשך בערוץ מתאים.
השליחה היא לא סוף העבודה
הציגו אישור רק לאחר שהפנייה נשמרה בהצלחה. תארו את הצעד הבא עם זמן תגובה שהצוות מסוגל לעמוד בו. ניסוח נלהב בממשק לא צריך להבטיח שירות שהעסק לא התחייב לתת.
בדקו את המסלול כולו: מילוי, שגיאה, תיקון, אישור וקבלה אצל הצוות. מבחינתנו, ההודעה שאחרי הלחיצה היא חלק מהעיצוב. הכפתור מסיים פעולה, אבל לא את תשומת הלב לאדם שהשתמש בו.
